סמואה, מדינת אי בדרום האוקיינוס השקט, מתאפיינת בכלכלה קטנה ופתוחה, התלויה במידה רבה ביבוא הן של מוצרי צריכה והן של חומרי גלם לשימוש תעשייתי. בשל כושר ייצור מקומי מוגבל, מערכת המכס והמכסים של סמואה ממלאת תפקיד חיוני בוויסות הסחר, בטיפוח פיתוח כלכלי ובהבטחת יציבות השווקים המקומיים. הממשלה משתמשת במערכת המכסים שלה לא רק כדי לגייס הכנסות אלא גם כדי להגן על תעשיות מקומיות ולקדם נוהלי סחר בני קיימא.
מערכת המכס של סמואה תואמת את השיטה ההרמונית (HS), מערכת סטנדרטית עולמית לסיווג מוצרים בסחר בינלאומי. מחלקת המכס בסמואה אחראית על יישום ואכיפת קודי המכס, תוך הבטחת עמידה בהסכמים בינלאומיים ובמטרות כלכליות מקומיות.
סמואה מטילה מס ערך מוסף (מע”מ) של 15% על רוב הסחורות, בנוסף למסי יבוא. המכס מוטלים על סמך סיווג הסחורות לפי קודי HS, והשיעורים נעים בדרך כלל בין 0% ל-35%, בהתאם לסוג המוצר. עם זאת, הממשלה מציעה שיעורי מכסים מועדפים עבור סחורות המיובאות ממדינות ספציפיות במסגרת הסכמי סחר אזוריים, בעיקר הסכם האוקיינוס השקט ליחסים כלכליים הדוקים יותר (PACER Plus).
מערכת המכסים של סמואה נועדה להגן על תעשיות צעירות תוך שמירה על זרימת סחורות חיוניות, עידוד ייצור מקומי במידת האפשר, ויצירת הכנסות לתקציב הלאומי. הסעיפים הבאים יפרטו את קטגוריות המוצרים העיקריות, יספקו שיעורי מכס ספציפיים עבור סחורות אלה, ויבחנו מכסי יבוא מיוחדים עבור קטגוריות מסוימות.
קטגוריות מוצרים ושיעורי מכסים בסמואה
1. מוצרים חקלאיים
תוצרת חקלאית היא בין מוצרי היבוא החשובים ביותר לסמואה, שכן הייצור החקלאי המקומי אינו יכול לענות על כל הביקוש המקומי. הממשלה משתמשת במכסים כדי לווסת את יבוא המזון ולהגן על החקלאות המקומית, ובמקביל להבטיח שלאוכלוסייה תהיה גישה למוצרי מזון מגוונים ובמחיר סביר.
מכסים על מוצרים חקלאיים מרכזיים:
- פירות וירקות טריים: תוצרת טרייה כגון עגבניות, תפוחי אדמה וירקות עליים כפופים למכסי יבוא הנעים בין 5% ל-10%. מוצרים אלה לרוב עומדים בפני מכסים גבוהים יותר אם הם מתחרים ישירות בחלופות הגדלות באופן מקומי.
- מזון מעובד: מזון משומר וקפוא, כגון שעועית משומרת או עוף קפוא, בדרך כלל נושא מכסים של בין 10% ל-20%. שיעורי המכס הגבוהים יותר נועדו להגן על מגזר החקלאות המקומי ולעודד את פיתוחן של תעשיות עיבוד מזון מקומיות.
- אורז וקמח: אורז, חיטה וקמח, בהיותם מזונות בסיסיים, כפופים בדרך כלל למכסים נמוכים יותר, בדרך כלל סביב 5% עד 10%. זה עוזר לשמור על סבירות המחירים עבור הצרכנים.
- מוצרי חלב: מוצרי חלב מיובאים, כגון חלב, גבינה וחמאה, מוטלים בדרך כלל מס בשיעור של בין 15% ל-25%, כאשר שיעורים גבוהים יותר חלים על מוצרי חלב יוקרתיים או מיוחדים.
סמואה נהנית מהסכמי סחר מיוחדים עם מדינות בפורום איי האוקיינוס השקט (PIF) וב- PACER Plus, כלומר מוצרים חקלאיים מסוימים ממדינות אלה עשויים להיות זכאים ליחס מועדף, כולל מכסים מופחתים או פטורים.
2. טקסטיל, ביגוד והנעלה
סמואה מייבאת כמות גדולה של טקסטיל וביגוד עקב כושר הייצור המקומי המוגבל שלה בתחום הביגוד. המכסים על טקסטיל וביגוד נועדו לשלוט בזרימה של סחורות בעלות נמוכה ולהגן על קמעונאים מקומיים ומיזמי ייצור פוטנציאליים.
מכסים על טקסטיל, ביגוד והנעלה:
- ביגוד והלבשה: ביגוד מיובא בדרך כלל כפוף למכסים הנעים בין 10% ל-20%, בהתאם לחומר, לאיכות ולסוג הבגד. מוצרי אופנה יוקרתיים לרוב כפופים לשיעורים גבוהים יותר, בעוד שפריטים בסיסיים יותר כמו חולצות טריקו או מכנסיים עשויים להיות מוטלים במס בקצה התחתון של הספקטרום.
- בדי טקסטיל: בדים המשמשים לייצור בגדים וטקסטיל לבית מוטלים בדרך כלל מס בשיעור של 5% עד 15%, כאשר השיעור המדויק תלוי בחומר (למשל, כותנה, צמר, סיבים סינתטיים).
- הנעלה: מכסי יבוא על נעליים וסנדלים נעים בין 15% ל-25%, דבר המשקף הן את אופיים היוקרתי של חלק מפריטי ההנעלה והן את הרצון להגביל את יבוא מוצרים לשוק המוני בעלות נמוכה שעלולים לערער את מחירי העסקים המקומיים.
טקסטיל וביגוד מניו זילנד ומאוסטרליה נהנים ממכסים מועדפים במסגרת PACER Plus, המפחיתים את המכסים על סחורות ממדינות אלו.
3. אלקטרוניקה ומכשירי חשמל ביתיים
מוצרי אלקטרוניקה, מכשירי חשמל ביתיים ומוצרי אלקטרוניקה צרכניים הם חלק מהיבוא המשמעותי ביותר לסמואה, כאשר מוצרים כמו טלוויזיות, מקררים, מזגנים וסמארטפונים מבוקשים מאוד. יבוא זה חיוני כדי לענות על צרכי הצרכנים הגדלים בחברה המודרנית יותר ויותר של סמואה.
מכסים על מוצרי אלקטרוניקה ומכשירי חשמל ביתיים:
- מוצרי אלקטרוניקה: מוצרים כמו סמארטפונים, מחשבים ניידים וטלוויזיות כפופים למכסי יבוא של בין 10% ל-20%, כאשר שיעורים גבוהים יותר מוטלים על דגמים יוקרתיים או כאלה הנחשבים למוצרי יוקרה.
- מכשירי חשמל ביתיים: מכשירי חשמל ביתיים כמו מקררים, מכונות כביסה ותנורי מיקרוגל מוטלים בדרך כלל מס בשיעורים של 15% עד 20%, דבר המשקף את הצורך לשלוט ביבוא של מוצרים עתירי אנרגיה שעשויים להכביד על התשתיות המקומיות.
- ציוד ורכיבים חשמליים: מוצרי אלקטרוניקה וחלקים חשמליים קטנים יותר, כגון מטענים לטלפונים, סוללות וכבלים, מוטלים בדרך כלל במס של 5% עד 15%.
בעוד שמכסים על מוצרי אלקטרוניקה ומכשירי חשמל מתונים יחסית, ניו זילנד ואוסטרליה נהנות ממכסים נמוכים יותר על מוצרים כאלה עקב הסכמי הסחר של סמואה עם מדינות אלו במסגרת PACER Plus.
4. כלי רכב וציוד תחבורה
בהתחשב בגודלו הקטן יחסית של השוק הסמואי, יבוא כלי רכב וציוד תחבורה חיוני לפיתוח המדינה, אך גם תחום שבו הממשלה הטילה מכסים גבוהים יותר כדי לווסת את היבוא ולהגן על השוק המקומי.
מכסים על כלי רכב וציוד תחבורה:
- כלי רכב חדשים: מכוניות חדשות המיובאות לסמואה כפופות למכסים הנעים בדרך כלל בין 20% ל-25%, בהתאם לגודל המנוע, סוג הרכב ותקני איכות הסביבה.
- כלי רכב משומשים: מכוניות משומשות כפופות למכסים גבוהים יותר, בדרך כלל בין 30% ל-35%, במיוחד עבור כלי רכב בני יותר מחמש שנים. מטרה זו היא להפחית את ההשפעה הסביבתית של כלי רכב ישנים יותר ולהבטיח שהם יעמדו בתקני בטיחות ופליטות מודרניים.
- אופנועים: מכסי יבוא על אופנועים נעים בדרך כלל בין 15% ל-20%.
סמואה מעודדת ייבוא של כלי רכב חסכוניים בדלק וידידותיים לסביבה. כחלק מכך, מכוניות משומשות שאינן עומדות בתקני פליטה מוטלות עליהן מס כבד או אסורות לחלוטין.
5. כימיקלים ותרופות
מערכת הבריאות של סמואה מסתמכת על מוצרים פרמצבטיים וכימיקלים מיובאים למטרות תעשייתיות. בהתחשב בחשיבותם של סחורות אלה לבריאות הציבור ולפיתוח התעשייתי, שיעורי המכס על תרופות וכימיקלים נשמרים נמוכים יחסית.
מכסים על כימיקלים ותרופות:
- מוצרים פרמצבטיים: רוב מוצרי התרופות המיובאים, כולל תרופות חיוניות וחיסונים, כפופים לשיעור מכס של 0% עד 5%, מה שהופך אותם לנגישים ובמחיר סביר לאוכלוסייה.
- כימיקלים תעשייתיים: כימיקלים המשמשים בחקלאות, בייצור ובמגזרים תעשייתיים אחרים בדרך כלל מתמודדים עם מכסים של 5% עד 10%, בהתאם לשימוש הספציפי שלהם.
המכסים הנמוכים על יבוא תרופות מבטיחים שמוצרי בריאות חיוניים יישארו במחיר סביר, דבר חיוני לשמירה על סטנדרטים של בריאות הציבור ברחבי המדינה.
6. חומרי בניין וציוד בנייה
עם פרויקטים מתמשכים של תשתית ופיתוח באזורים עירוניים וכפריים כאחד, חומרי בניין וציוד בנייה הם מוצרי יבוא מרכזיים עבור סמואה. הממשלה הטילה מכסים כדי לווסת את זרם הסחורות הללו ולהבטיח שחברות בנייה מקומיות יוכלו לגשת לחומרים במחירים נוחים.
מכסים על חומרי בניין:
- מלט ובטון: מכסי יבוא על מלט נעים בדרך כלל סביב 5% עד 10%, מה ששומר על עלויות הבנייה ניתנות לניהול.
- פלדה ומתכות: מכסי יבוא על מוצרי פלדה ומתכות אחרות המשמשות בבנייה נעים בדרך כלל בין 10% ל-15%.
- ציוד בנייה: ציוד כבד, כגון דחפורים, מנופים ומחפרים, בדרך כלל כפוף למכסי יבוא של 15% עד 20%.
מכסים גבוהים יותר על ציוד בנייה מוטלים כדי להגן על ספקים מקומיים, ועדיין לאפשר לפרויקטים גדולים של תשתית להתקדם עם חומרים ומכונות נאותים.
7. מוצרי יוקרה ומוצרים שאינם חיוניים
סמואה הטילה מכסים גבוהים יותר על מוצרי יוקרה ומוצרים שאינם חיוניים כדרך לשלוט ביבוא ולייצר הכנסות ממשלתיות. סחורות אלו, אמנם תורמות לפעילות כלכלית, אינן נתפסות כחיוניות ליעדי הפיתוח של המדינה.
מכסים על מוצרי יוקרה:
- תכשיטים, שעונים ומוצרי מעצבים: פריטי יוקרה אלה מוטלים במס של 20% עד 35%, בהתאם לערכם ולקטגוריה שלהם. שיעור המכס הגבוה נועד להגביל צריכה מופרזת של פריטי יוקרה ולהבטיח שמוצרים אלה יישארו שוק נישה.
- אלכוהול וטבק: גם מוצרי אלכוהול וגם מוצרי טבק כפופים למסי יבוא גבוהים, הנעים בין 20% ל-30% לאלכוהול, ו -30% ל-35% לטבק. מכסים אלה משמשים הן כמקור הכנסה והן כאמצעי בריאותי להרתעת צריכה מופרזת.
המכסים הגבוהים יחסית על מוצרי יוקרה מסייעים גם הם להפחית את ההשפעה של מוצרים כאלה על הכלכלה הלאומית, ומקדמים התמקדות רבה יותר ביבוא חיוני ובר-קיימא.
8. מכסי סביבה וקיימות
סמואה מחויבת לקידום קיימות ולהפחתת טביעת הרגל הסביבתית שלה, במיוחד בכל הנוגע למוצרים התורמים לפסולת פלסטיק או לפליטות פחמן. כתוצאה מכך, מוטלים מכסים על מוצרים שאינם עומדים בקריטריונים של המדינה לקיימות.
מכסים על מוצרים רגישים לסביבה:
- מוצרי פלסטיק: פלסטיק חד פעמי, כגון שקיות ניילון, קשים וחומרי אריזה, מוטל עליהם מס כבד של 30% עד 40%, במטרה לעודד את השימוש בחלופות מתכלות.
- מים בבקבוקים: מיבוא של מים בבקבוקים כרוך בדרך כלל במכסי יבוא של 5% עד 10%, שמטרתם להפחית את הפסולת מבקבוקי פלסטיק ולעודד את השימוש במיכלי מים רב פעמיים.
מכסים סביבתיים אלה משקפים את מחויבותה של סמואה להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלה ולקידום נוהלי סחר ידידותיים לסביבה.
מכסי יבוא מיוחדים ופטורים
סמואה מציעה גם פטורים ספציפיים ושיעורי מכסים מועדפים עבור קטגוריות מסוימות של סחורות, במיוחד במסגרת הסכמי סחר בינלאומיים כמו PACER Plus.
פטורים למוצרים חיוניים
- סיוע הומניטרי: סחורות המיובאות למטרות סיוע באסונות או למטרות הומניטריות פטורות בדרך כלל ממכס.
- חומרי לימוד: ספרי לימוד וציוד לימודי אחר עשויים להיות פטורים ממכסים כדי לקדם את הגישה לחינוך.
- יבוא ללא מטרות רווח: סחורות המיובאות על ידי ארגונים ללא מטרות רווח רשומים למטרות צדקה נהנות לעתים קרובות מפטורים או מופחתות מכסים.
מכסים מועדפים למדינות PACER Plus
סמואה, כחברה ב- PACER Plus, מציעה טיפול מכס מועדף לסחורות המיובאות מאוסטרליה, ניו זילנד ומדינות אחרות באוקיינוס השקט. הסדר זה מאפשר הפחתת מכסים או פטורים עבור מוצרים מסוימים ממדינות אלה, כולל מוצרים חקלאיים, מוצרים תעשייתיים וכמה מוצרי צריכה.
עובדות על המדינה
- שם רשמי: מדינת סמואה העצמאית
- עיר בירה: אפיה
- אוכלוסייה: כ -200,000
- שפות רשמיות: סמואית, אנגלית
- מטבע: טאלה סמואי (WST)
- מיקום: סמואה ממוקמת בדרום האוקיינוס השקט, בערך באמצע הדרך בין הוואי לניו זילנד, ומורכבת משני איים עיקריים: אופולו וסוואיי.
- הכנסה לנפש: כ -4,500 דולר
- 3 הערים הגדולות ביותר:
- אפיה (בירה)
- וייטלה
- ללומלאבה
גיאוגרפיה, כלכלה ותעשיות עיקריות
גיאוגרפיה:
סמואה מורכבת משני איים עיקריים, אופולו וסוואיי, עם שטח כולל של כ -2,944 קמ”ר. האיים כוללים שטח הררי, יערות גשם שופעים ואזורי חוף יפהפיים, כולל חופים חוליים ושוניות אלמוגים.
כלכלה:
כלכלת סמואה מבוססת על חקלאות, שירותים, תיירות והעברות כספים מסמואים לחו”ל. בעוד שהחקלאות נותרה משמעותית, התיירות היא המגזר הצומח ביותר. הכלכלה מסתמכת במידה רבה על יבוא וסחר בינלאומי, כאשר היבוא העיקרי הוא מצרכי מזון, דלק ומוצרי צריכה.
תעשיות עיקריות:
- חקלאות: מוצרים חקלאיים עיקריים כוללים קוקוס, בננות, טארו וקקאו.
- תיירות: תיירות אקולוגית, תיירות מורשת תרבותית ואתרי נופש על חוף הים הם מקורות הכנסה חשובים.
- העברות כספים: סמואים העובדים בחו”ל, במיוחד בארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה, שולחים העברות כספים המהוות תרומה כלכלית משמעותית.
- ייצור: כולל ייצור בקנה מידה קטן של מזון, משקאות ומלאכות יד.
מערכת המכס של סמואה היא חלק בלתי נפרד מניהול הסחר שלה, הגנה על התעשיות המקומיות ותמיכה ביעדי הפיתוח שלה. על ידי ויסות היבוא ועידוד שיטות עבודה בנות-קיימא, הממשלה מאזנת בין צרכי אוכלוסייתה לבין יעדיה הכלכליים ארוכי הטווח.