מכסי ייבוא ​​של גמביה

גמביה, הממוקמת במערב אפריקה, היא כלכלה קטנה ופתוחה התלויה מאוד בסחר בינלאומי. כחברה בקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) ובארגון הסחר העולמי (WTO), גמביה פועלת לפי מדיניות סחר המעוצבת הן על ידי הסכמים אזוריים והן על ידי כללי סחר עולמיים. מכסי היבוא בגמביה בנויים על סמך סיווג הסחורות של המערכת ההרמונית (HS), והמדינה מיישמת שיעורי מכסים שונים בהתבסס על קטגוריות מוצרים.

מכסי ייבוא ​​של גמביה


מבנה המכסים בגמביה

גמביה מיישמת חוק מכס ובלו המסדיר את גביית המכס, הקלו והמיסים על סחורות מיובאות. סוגי המכסים העיקריים המופעלים בגמביה כוללים:

  • מס ערך: זהו אחוז מערך הסחורות המיובאות, המוחל על רוב קטגוריות המוצרים.
  • היטל ספציפי: תשלום קבוע המבוסס על משקל, נפח או כמות של הסחורות המיובאות (בשימוש בתדירות נמוכה יותר מאשר היטל אד וואלורם).
  • בלו: אלו הם מיסים נוספים המוטלים על סחורות ספציפיות, כגון אלכוהול, טבק ומוצרי נפט.
  • מס מכירה על יבוא (IST): מס זה מוטל על מכירת סחורות מיובאות, ונע בדרך כלל בין 10% ל-15%.

גמביה אימצה את המכס החיצוני המשותף (CET) של ECOWAS, אשר מטיל שיעורי מכסים שונים בהתאם לאופי המוצר. המכסים נעים בין 0% ל-35%, עם הקטגוריות הרחבות הבאות:

  • 0%: מוצרים חיוניים, כגון תרופות ומוצרי מזון מסוימים.
  • 5%: חומרי גלם ומוצרי הון, כגון ציוד תעשייתי.
  • 10%: מוצרים ביניים.
  • 20%: מוצרי צריכה.
  • 35%: מוצרים מיוחדים, לרוב פריטי יוקרה או מוצרים הנחשבים ללא חיוניים.

שיעורי מכסים לפי קטגוריית מוצר

1. מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון

חקלאות היא מגזר קריטי בגמביה, והמדינה מייבאת חלק משמעותי מאספקת המזון שלה, במיוחד אורז, חיטה ומזון מעובד. ככאלה, מכסים על מוצרים חקלאיים משתנים בהתאם לשאלה האם הסחורות נחשבות למוצרי מותרות או חיוניים.

1.1. דגנים ומוצרי יסוד

  • אורז: אורז, שהוא מזון עיקרי בגמביה, מיובא כפוף למכסים של 0% עד 5%, בהתאם לאיכות ולסוג (למשל, אורז שבור לעומת אורז פרימיום).
  • חיטה ותירס: יבוא זה בדרך כלל כפוף למכסים של 5%, בהתחשב בסיווגם כחומרי גלם לעיבוד מקומי.

1.2. מזון מעובד

  • שימורי מזון: יבוא של ירקות, פירות ובשר משומרים כפוף למכסים של 20% מכיוון שהם נחשבים למוצרי צריכה.
  • מוצרי חלב (חלב, גבינה, חמאה): מוצרי חלב מיובאים, כולל אבקת חלב וגבינה מעובדת, כפופים למכסים שבין 5% ל-20%, בהתאם למוצר.
  • שמנים אכילים: שמנים צמחיים, החיוניים להכנת מזון, מוטלים מס של 5%, אם כי שמנים מזוקקים יותר עלולים לעמוד במכסים גבוהים יותר של עד 10%.

מכסי יבוא מיוחדים:

  • אורז ממדינות ECOWAS: עשוי ליהנות ממכסים מופחתים או גישה פטורה ממכס במסגרת הסכמי סחר של ECOWAS.
  • מזון מעובד ממדינות שאינן חברות ב-ECOWAS: עלול להיתקל במכסים או הגבלות נוספות בהתאם להסכמי סחר או סכסוכים.

1.3. בשר ועוף

  • בקר, חזיר וכבד טלה: יבוא בשר ממוסה בשיעור של 10% עד 20%, בהתאם לסוג הבשר ולשאלה האם הוא טרי או קפוא.
  • עופות: יבוא עופות, כולל עוף והודו, כפוף למכסים של 20%, בהתאם ל-CET עבור מוצרי צריכה.

תנאי יבוא מיוחדים:

  • בשר קפוא מאזורים ספציפיים: עשוי לעמוד בפני הגבלות ייבוא ​​או מכסים גבוהים יותר על סמך אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים (למשל, הגבלות עקב התפרצויות מחלות).

2. מוצרים מיוצרים

מוצרים מיוצרים מהווים חלק גדול מיבוא גמביה, כולל טקסטיל, אלקטרוניקה ומכונות. שיעורי המכס על מוצרים מיוצרים משתנים באופן משמעותי בהתאם לסוג המוצר ולשימושו המיועד.

2.1. טקסטיל וביגוד

  • טקסטיל כותנה: יבוא של בדי כותנה וביגוד בדרך כלל כפוף למכסים של 10% עד 20%, תלוי אם מדובר בבדים גולמיים או במוצרים מוגמרים.
  • טקסטיל סינתטי: בדים סינתטיים וביגוד מפוליאסטר כפופים למכסים של 10% על מוצרים ביניים ו -20% על פריטים מוכנים לצרכן.
  • הנעלה: יבוא נעליים והנעלה אחרת מוטל במס של 20%, בהתאם למכסים על מוצרי צריכה.

מכסי יבוא מיוחדים:

  • מוצרי טקסטיל ממדינות ECOWAS: טקסטיל המיובא ממדינות ECOWAS אחרות יכול ליהנות ממכסים מופחתים או כניסה פטורה ממכס, מה שמקדם שילוב סחר אזורי.
  • סחורות ממדינות שאינן מדינות מועדפות (למשל, סין): אלו עשויות להתמודד עם מכסים נוספים של 4% עד 10% כדי להגן על תעשיות מקומיות.

2.2. מכונות ואלקטרוניקה

  • מכונות תעשייתיות: יבוא של מכונות תעשייתיות וחקלאיות ממוסה בדרך כלל בשיעור של 5%, מכיוון שאלו נחשבים למוצרי הון חיוניים.
  • מוצרי אלקטרוניקה (טלוויזיות, מכשירי רדיו וכו’): מכסי יבוא על מוצרי אלקטרוניקה כגון טלוויזיות, מכשירי רדיו וטלפונים ניידים נעים בין 10% ל-20%, תלוי במוצר.
  • מחשבים וציוד היקפי: מחשבים, ציוד היקפי וציוד IT אחר כפופים למכסים של 0% עד 5%, כהוקרה על תפקידם בקידום התקדמות טכנולוגית.

מכסי יבוא מיוחדים:

  • מכונות ממדינות מתפתחות: במסגרת הסכמי סחר מסוימים, מכונות מיובאות ממדינות מתפתחות עשויות להיות זכאיות למכסים מופחתים או למעמד של פטור ממכס.

2.3. כלי רכב וחלקי חילוף לרכב

  • כלי רכב נוסעים: יבוא מכוניות נוסעים כפוף למכסים של 35%, מכיוון שמכוניות מסווגות כמוצרי יוקרה בגמביה.
  • משאיות וכלי רכב מסחריים: משאיות וכלי רכב אחרים המיועדים לשימוש מסחרי חייבים במס של 5% עד 10%, בהתאם לגודלם ולנפח המנוע שלהם.
  • חלקי רכב: חלקי רכב ואביזרים משלמים בדרך כלל מס בשיעור של 10% עד 20%, עם שיעורים גבוהים יותר עבור רכיבים יוקרתיים או שאינם חיוניים.

מכסי יבוא מיוחדים:

  • כלי רכב משומשים: ישנן הגבלות ספציפיות ומכסים גבוהים יותר על כלי רכב משומשים כדי לעודד ייבוא ​​של דגמים חדשים וידידותיים לסביבה.

3. מוצרים כימיים

3.1. תרופות

  • תרופות: תרופות חיוניות ומוצרים פרמצבטיים כפופים בדרך כלל למכסים של 0% כדי להבטיח גישה לטיפול רפואי.
  • תרופות לא חיוניות: מוצרים הנחשבים לא חיוניים או קוסמטיים (למשל, ויטמינים, תוספי תזונה) עשויים להיות מוטלים על מכסים של בין 5% ל-10%.

מכסי יבוא מיוחדים:

  • תרופות ממדינות ECOWAS: יחס מועדף ניתן ליבוא תרופות ממדינות החברות ב-ECOWAS, שלעתים קרובות נהנות מגישה פטורה ממכס.

3.2. פלסטיק ופולימרים

  • חומרי גלם מפלסטיק: מכסים על חומרי גלם כמו פולימרים הם בדרך כלל 5%, מה שמעודד ייצור מקומי.
  • מוצרי פלסטיק מוגמרים: מכסים על פריטים כגון מיכלי פלסטיק, בקבוקים ואריזות הם בדרך כלל 10% עד 20%, מה שמשקף את מעמדם כמוצרי ביניים או מוצרי צריכה.

4. מוצרי עץ ונייר

4.1. עצים ועץ

  • עץ גולמי: יבוא של עץ גולמי, כולל בולי עץ ועץ לא מעובד, ממוסה בשיעור של 5%, התואם את הצורך של גמביה בחומרי בניין.
  • עץ מעובד: מכסים על מוצרי עץ מעובדים, כגון דיקט, יכולים לנוע בין 10% ל-20%, בהתאם למידת העיבוד ולשימוש המיועד.

מכסי יבוא מיוחדים:

  • עצים מ-ECOWAS: עצים המיובאים ממדינות החברות ב-ECOWAS עשויים ליהנות ממכסים מופחתים או מיחס מועדף.

4.2. נייר וקרטון

  • נייר עיתון ונייר לא מצופה: פריטים חיוניים כמו נייר עיתון בדרך כלל מוטלים במס של 0% עד 5% כדי לקדם גישה לתקשורת ולחינוך.
  • נייר מצופה: יבוא של מוצרי נייר מצופים או מעובדים כרוך במכסים של בין 10% ל-20%, בהתאם לאיכות ולסוג.
  • חומרי אריזה: קרטון וחומרי אריזה כפופים למכסים של 10% עד 15%.

5. מתכות ומוצרי מתכת

5.1. ברזל ופלדה

  • פלדה גולמית: יבוא של ברזל ופלדה גולמיים למטרות בנייה או ייצור ממוסה בשיעור של 5%.
  • מוצרי פלדה מוגמרים: המכסים על מוצרים מוגמרים כגון מוטות פלדה, קורות וצינורות נעים בין 10% ל-20%, בהתאם למורכבות ולשימוש המיועד.

5.2. אלומיניום

  • אלומיניום גולמי: יבוא אלומיניום, כולל מטילי גלם ויריעות, בדרך כלל ממוסה בשיעור של 5%.
  • מוצרי אלומיניום: מוצרי אלומיניום מוגמרים, כגון פחיות ואריזות, כפופים למכסים של 10% עד 20%.

מכסי יבוא מיוחדים:

  • יבוא פלדה ממדינות שאינן חברות ב-ECOWAS: מוצרי פלדה מסוימים עשויים להיות כפופים למכסים נוספים, במיוחד אם הם מושלכים לשוק במחירים נמוכים ממחירי השוק.

6. מוצרי אנרגיה

6.1. דלקים מאובנים

  • נפט גולמי: יבוא נפט גולמי בדרך כלל כפוף למכסים של 0% מכיוון שגמביה תלויה בדלק מיובא לייצור אנרגיה.
  • מוצרי נפט מזוקקים: בנזין, סולר ומוצרים מזוקקים אחרים כפופים למכסים של 5% עד 10%, יחד עם מסים של בלו.
  • פחם: יבוא פחם כרוך במכסים של בין 5% ל-10%, בהתאם למדינת המוצא ולשימוש המיועד.

6.2. ציוד לאנרגיה מתחדשת

  • פאנלים סולאריים: כתמיכה במדיניות האנרגיה המתחדשת של גמביה, פאנלים סולאריים מיובאים בדרך כלל ללא מכס או עם מכס נמוך מאוד של 0% עד 5%.
  • טורבינות רוח: יבוא של ציוד ורכיבים לאנרגיית רוח מוטל בדרך כלל בשיעור אפס כדי לעודד השקעה במקורות אנרגיה מתחדשים.

מכסי יבוא מיוחדים לפי מדינה

1. מדינות החברות באוקאס

כחברה בקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS), גמביה נהנית מתוכנית הליברליזציה של הסחר של ECOWAS (ETLS), המעניקה גישה פטורה ממכס לרוב הסחורות שמקורן במדינות ECOWAS אחרות. זה כולל מוצרים חקלאיים, מוצרים תעשייתיים ומזון מעובד, בתנאי שהם עומדים בכללי המקור.

2. האיחוד האירופי (EU)

גמביה נהנית מיוזמת ” הכל חוץ מנשק” (EBA) במסגרת מערכת ההעדפות הכללית (GSP) של האיחוד האירופי. יוזמה זו מאפשרת גישה פטורה ממכסות וללא מכסות לשוק האיחוד האירופי כמעט עבור כל המוצרים, למעט נשק ותחמושת. אמנם הדבר אינו משפיע ישירות על יבוא מהאיחוד האירופי, אך הוא משפיע על יחסי הסחר בין גמביה לאיחוד האירופי, ומאפשרת תנאים נוחים לייצוא גמביה.

3. ארצות הברית

גמביה זכאית לחוק הצמיחה וההזדמנויות האפריקאיות (AGOA), המספק גישה פטורה ממכס לשוק האמריקאי עבור סחורות ספציפיות. בעוד ש-AGOA מתמקדת ביצוא מגמביה לארה”ב, היא גם מעצבת את יחסי הסחר הדו-צדדיים ועשויה להשפיע על דפוסי יבוא של סחורות אמריקאיות לגמביה.

4. סין

סין הפכה לשותפת סחר משמעותית עבור גמביה, ומספקת מוצרי צריכה רבים, אלקטרוניקה ומכונות. בעוד שרוב היבוא הסיני כפוף לשיעורי המכס הכלליים, מוצרים מסוימים עשויים לעמוד בפני מכסים נוספים או הגבלות סחר, במיוחד אם ייחשבו שהם פוגעים בייצור המקומי או אינם עומדים בתקני האיכות.

5. מדינות מתפתחות

כמדינה הכי פחות מפותחת (LDC), גמביה נהנית משיעורי מכסים מועדפים במסגרת הסכמי סחר בינלאומיים שונים, כולל תוכנית ה-GSP של ארגון הסחר העולמי. תוכנית זו מאפשרת הטלת מכסים מופחתים או אפס מכסים על יבוא ממדינות מתפתחות אחרות, במיוחד על סחורות חיוניות וחומרי גלם.


עובדות על המדינה: גמביה

  • שם רשמי: רפובליקת גמביה
  • עיר בירה: בנג’ול
  • הערים הגדולות ביותר:
    • בנג’ול
    • סרקונדה
    • בריקמה
  • הכנסה לנפש: $730 (אומדן 2023)
  • אוכלוסייה: 2.6 מיליון (הערכה לשנת 2023)
  • שפה רשמית: אנגלית
  • מטבע: דאלאסי גמבי (GMD)
  • מיקום: מערב אפריקה, גובלת בסנגל ובאוקיינוס ​​האטלנטי.

תיאור הגיאוגרפיה, הכלכלה והתעשיות העיקריות של גמביה

גֵאוֹגרַפיָה

גמביה היא המדינה הקטנה ביותר ביבשת אפריקה, המשתרעת על רצועת אדמה צרה לאורך נהר גמביה. היא גובלת משלושה צדדים בסנגל ויש לה קו חוף אטלנטי קצר. הגיאוגרפיה של המדינה נשלטת על ידי נהר גמביה, הזורם לכל אורך המדינה וחיוני לתחבורה, חקלאות ודיג. לגמביה אקלים טרופי עם עונות רטובות ויבשות מובחנות, כאשר רוב הגשמים יורדים בין יוני לאוקטובר.

כַּלְכָּלָה

הכלכלה הגמבית תלויה במידה רבה בחקלאות, תיירות והעברות כספים מהתפוצה הגמבית. החקלאות מעסיקה כ-75% מהאוכלוסייה, כאשר גידולים עיקריים כוללים בוטנים (אגוזי אדמה), אורז, דוחן ודורה. משאבי הטבע המוגבלים של גמביה הופכים אותה לתלויה ביבוא עבור מגוון רחב של סחורות, החל ממכונות ועד מצרכי מזון.

תיירות היא מגזר קריטי נוסף, כאשר מבקרים נמשכים לחופי המדינה ולשמורות הטבע. עם זאת, הכלכלה פגיעה לזעזועים חיצוניים, כולל תנודות במחירי הסחורות העולמיים ושינויים בדפוסי האקלים.

תעשיות עיקריות

  1. חקלאות: החקלאות היא עמוד השדרה של הכלכלה הגמבית, ובמיוחד ייצור בוטנים, שהם הייצוא העיקרי של המדינה. הממשלה מקדמת גם גננות וייצור אורז כדי לשפר את הביטחון התזונתי.
  2. תיירות: גמביה היא יעד פופולרי לתיירים אירופאים, במיוחד בחודשי החורף. תיירות היא אחד ממקורות ההכנסות העיקריים ממטבע חוץ.
  3. דיג: לגמביה משאבי דגים משמעותיים, במיוחד לאורך חוף האוקיינוס ​​האטלנטי ובנהר גמביה. תעשיית הדיג היא גם מקור פרנסה לקהילות המקומיות וגם תעשיית יצוא.
  4. שירותים: מגזר השירותים, כולל בנקאות, טלקומוניקציה ומסחר, צומח במהירות, במיוחד באזורים עירוניים כמו בנג’ול וסרקונדה.
  5. ייצור קל: בעוד שבסיס התעשייה קטן יחסית, גמביה פועלת לפיתוח מגזר הייצור שלה, במיוחד בתחומים כמו עיבוד מזון וטקסטיל.