סנגל, מדינה הממוקמת בחוף המערבי של אפריקה, מתאפיינת בכלכלה צומחת ודינמית, המעורבת יותר ויותר בסחר בינלאומי. ממשלת סנגל משתמשת במדיניות המכס והמכסים שלה לא רק כדי לייצר הכנסות, אלא גם כדי להגן על תעשיות מקומיות, לעודד פיתוח של מגזרים מרכזיים ולהתאים את עצמה להסכמי סחר אזוריים. מערכת המכסים של סנגל מושפעת במידה רבה הן מהשתתפותה באיחוד הכלכלי והמוניטרי של מערב אפריקה (WAEMU) והן מהתחייבויותיה במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO), המעצבות את מכסי היבוא, הפטורים וההוראות המיוחדות של המדינה.
סקירה כללית של מערכת המכס והמכס של סנגל
מערכת המכס של סנגל מבוססת על שילוב של התחייבויות ארגון הסחר העולמי, תקנות WAEMU וחוקים לאומיים. קוד המכס ומערכת המס של המדינה נועדו:
- לקדם תיעוש וייצור מקומי.
- להגן על מגזרים רגישים כמו חקלאות וטקסטיל.
- גביית הכנסות לפיתוח לאומי.
- לעמוד בהסכמי סחר אזוריים, ובמיוחד בתוך איחוד האמירויות הערביות והמערב אפריקאיות (WAEMU) והקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS).
מבנה המכס של סנגל תואם במידה רבה למדינות חברות אחרות ב-UEMU, מה שמאפשר מערכת מכס מאוחדת בשמונה מדינות במערב אפריקה. מערכת זו עוקבת אחר המכס החיצוני המשותף (CET), המסווג סחורות לארבע קטגוריות רחבות: חומרי גלם, מוצרי ביניים, מוצרי הון ומוצרי צריכה. מכסי המכס בסנגל נעים בין 0% ל -35%, בהתאם לסוג המוצר, עם מיסים נוספים כמו מס ערך מוסף (מע”מ), העומד על 18% עבור רוב מוצרי היבוא.
תעריפי מכס מותאמים אישית לפי קטגוריה
1. מוצרים חקלאיים
לחקלאות תפקיד חיוני בכלכלת סנגל, הן כמקור פרנסה והן כמגזר ייצוא עיקרי. הממשלה שואפת לעודד את פיתוח החקלאות המקומית, ולכן מכסים על יבוא חקלאי בנויים כדי להגן על יצרנים מקומיים תוך מתן אפשרות לייבא מצרכי מזון חיוניים שאינם מיוצרים באופן מקומי.
מכסים על מוצרים חקלאיים מרכזיים:
- דגנים (אורז, תירס, חיטה): אורז, מוצר עיקרי בסנגל, כפוף בדרך כלל לשיעור מכס של 5% עד 10%. זה מעודד את פיתוח ייצור האורז המקומי אך מאפשר יבוא כדי להשלים את האספקה המקומית.
- ירקות: ירקות מיובאים כמו בצל, עגבניות ותפוחי אדמה כפופים למכסים הנעים בין 10% ל-15%, בהתאם לאופיים (טרי לעומת מעובד) ולרמות הייצור המקומיות.
- פירות: פירות טרופיים כמו בננות, אננס ומנגו בדרך כלל נתונים למכסים של 5% עד 15%, אם כי חלק מהפירות עשויים ליהנות ממכסים נמוכים יותר אם הם תוצאה של הסכמי סחר בתוך האזור.
- בעלי חיים: מוצרי בעלי חיים מיובאים כגון בקר, עוף וחלב מוטלים על מכסים של בין 10% ל-20%, תלוי במוצר.
סנגל חברה גם בתוכנית ליברליזציה של הסחר ב-ECOWAS (ETLS), המאפשרת הפחתת מכסים על מוצרים חקלאיים המיובאים ממדינות חברות אחרות ב-ECOWAS.
2. טקסטיל, ביגוד והנעלה
מגזר הטקסטיל והביגוד של סנגל התמודד עם אתגרים בתחרות מול יבוא זול יותר, מה שהוביל את הממשלה להטיל מכסים על מוצרי טקסטיל כדי להגן על התעשיות המקומיות. יבוא הנעלה, ביגוד ובדים כפוף למכסים משתנים בהתאם לסיווגם.
מכסים על טקסטיל וביגוד:
- ביגוד והלבשה: ביגוד מיובא, במיוחד ממדינות עם עלויות ייצור נמוכות, ממוסה בשיעור של 15% עד 25%. פריטי לבוש יוקרתיים עשויים לעמוד במכסים גבוהים יותר.
- טקסטיל (בדים): טקסטיל המשמש לייצור בגדים ומוצרי בית כפוף למכסים הנעים בין 10% ל-20%. השיעור תלוי בסוג הבד (למשל, כותנה, סינתטי).
- הנעלה: נעליים וסנדלים מיובאים בדרך כלל מוטלים במס של בין 15% ל-30%, בהתאם לסוגם ולפלח השוק שלהם.
יבוא טקסטיל מחברי ארגון הסחר העולמי עשוי ליהנות ממכסים נמוכים יותר, במיוחד אם היבוא עומד בתקנים או בהסכמים ספציפיים שסנגל צד להם.
3. אלקטרוניקה ומכשירי חשמל ביתיים
מוצרי אלקטרוניקה ומכשירי חשמל ביתיים מהווים חלק משמעותי מיבוא סנגל. הממשלה מטילה מכסים מתונים על מוצרים אלה על מנת לאזן בין הצורך בגישה לטכנולוגיה לבין הרצון לעודד ייצור מקומי.
מכסים על מוצרי אלקטרוניקה ומכשירי חשמל ביתיים:
- מוצרי אלקטרוניקה: מוצרי אלקטרוניקה כמו טלוויזיות, רדיו, סמארטפונים ומחשבים מוטלים על מכסים בשיעור של בין 10% ל-20%. מכסים גבוהים יותר מוטלים לעתים קרובות על פריטי יוקרה או כאלה שאינם עומדים בתקני איכות הסביבה של המדינה.
- מכשירי חשמל ביתיים: פריטים גדולים יותר כגון מקררים, מכונות כביסה ומיזוג אוויר כפופים למכסים הנעים בין 15% ל-20%, בהתאם לצריכת החשמל ולגודל המכשירים.
- רכיבים חשמליים: פריטים ורכיבים חשמליים קטנים בדרך כלל כפופים למכסים של בין 5% ל-15%.
מכיוון שתעשיית האלקטרוניקה המקומית של סנגל עדיין נמצאת בפיתוח, המדינה מייבאת את רוב מוצרי האלקטרוניקה שלה, עם דגש מיוחד על מוצרי צריכה במחירים נוחים משווקים בינלאומיים.
4. כלי רכב וציוד תחבורה
יבוא כלי רכב הוא מגזר משמעותי בסנגל, המשקף את העיור הגובר ואת הצורך בתשתיות תחבורה. עם זאת, עקב נפח היבוא הגדול וההשפעות הסביבתיות הנלוות אליו, הממשלה מטילה מכסים גבוהים יותר על יבוא כלי רכב.
מכסים על כלי רכב וציוד תחבורה:
- מכוניות ואופנועים חדשים: מכסי יבוא עבור מכוניות חדשות נעים בדרך כלל בין 25% ל-30%, בעוד שאופנועים וכלי רכב קטנים יותר מכסים נעים בין 20% ל-25%.
- מכוניות משומשות: סנגל מטילה מכסים גבוהים יותר על כלי רכב משומשים, שיכולים להגיע ל-35%, במיוחד על מכוניות בנות מעל חמש שנים. מטרה זו היא להפחית את כניסתם של כלי רכב ישנים ופחות חסכוניים בדלק.
- כלי רכב מסחריים: כלי רכב מסחריים כגון אוטובוסים, משאיות וטנדרים בדרך כלל מתמודדים עם מכסים של בין 20% ל-30%, בהתאם לסוג וגודל הרכב.
כלי רכב המיובאים ממדינות ECOWAS עשויים ליהנות ממכסים נמוכים יותר עקב הסכמי סחר אזוריים. צרפת ומדינות אחרות באיחוד האירופי, בהיותן שותפות סחר משמעותיות, נהנות גם הן מיחס מועדף מסוים במסגרת הסכמי סחר.
5. כימיקלים, תרופות וציוד רפואי
כימיקלים, תרופות ואספקה רפואית חיוניים למגזר התעשייתי, החקלאי והבריאותי של סנגל. מכסי יבוא על מוצרים אלה נמוכים בדרך כלל כדי להבטיח שאספקה חיונית תישאר במחיר סביר.
מכסים על כימיקלים ותרופות:
- מוצרים פרמצבטיים: סנגל שומרת על מכסים נמוכים יחסית על יבוא תרופות, בדרך כלל בין 5% ל-10%. זה מבטיח גישה לתרופות וחיסונים נחוצים.
- כימיקלים: כימיקלים המשמשים בייצור, בחקלאות ובבנייה בדרך כלל מתמודדים עם מכסים של 5% עד 10%, אם כי כימיקלים מיוחדים יותר (למשל, לשימוש תרופות או חקלאי) עשויים ליהנות מפטורים או משיעורים מופחתים.
- ציוד רפואי: מכשירים וציוד רפואי המשמשים במסגרות שירותי בריאות כפופים בדרך כלל למכס של 5%, עם מספר פטורים בהתאם לדחיפות או חשיבות הציוד.
מערכת הבריאות של סנגל מסתמכת במידה רבה על יבוא של ציוד רפואי, תרופות ומוצרים נלווים, ולכן הממשלה מבטיחה שהמכסים יישארו נמוכים על יבוא חיוני זה.
6. חומרי בניין וציוד בנייה
סנגל עוברת פיתוח תשתיות מהיר, דבר המניע את הביקוש לחומרי בניין וציוד בנייה. הממשלה מעודדת ייבוא של מוצרי בניין תוך קידום השימוש בחומרים מקומיים.
מכסים על חומרי בניין וציוד בנייה:
- חומרי בניין: חומרים כמו מלט, פלדה ועץ נושאים מכסים הנעים בין 5% ל-15%, בהתאם לסוגם ולשימושם המיועד. יבוא מלט, לדוגמה, חיוני למגזר הבנייה המשגשג של המדינה.
- ציוד בנייה: ציוד כבד כמו מחפרים, דחפורים ועגורנים עומד בפני מכסים של בין 10% ל-20%. שיעורי המכס הגבוהים מבטיחים שרק ציוד חיוני ייכנס למדינה, תוך תמיכה בחברות בנייה מקומיות.
7. מוצרי יוקרה ומוצרים שאינם חיוניים
כדי להגביל את יבוא מוצרי יוקרה ומוצרים שאינם חיוניים לפיתוח המדינה, סנגל מפעילה מכסים גבוהים יותר על מוצרים שאינם חיוניים.
מכסים על מוצרי יוקרה:
- תכשיטים ושעונים: מוצרי יוקרה כמו תכשיטים יוקרתיים ושעוני מעצבים כפופים למכס של 25% עד 35%.
- אלכוהול וטבק: מוצרים אלה מוטלים עליהם מסים כבדים, עם מכסי יבוא הנעים בין 30% ל-40%. המכסים הגבוהים משמשים כגורם מרתיע לצריכה מופרזת ומספקים מקור הכנסה לממשלה.
מוצרי יוקרה מוטלים במס כבד יותר, מה שמבטיח שמוצרים חיוניים יישארו במחיר סביר לאוכלוסייה.
מכסי יבוא מיוחדים ופטורים
פטורים למוצרים חיוניים
- סחורות הומניטריות: מוצרים המיובאים לסיוע הומניטרי, כגון סיוע במזון או אספקה רפואית, פטורים לעיתים קרובות ממכס.
- פרויקטי פיתוח: ציוד וחומרים המיובאים עבור תשתית גדולה או פרויקטי פיתוח עשויים גם הם לקבל פטורים ממכסים כדי לעודד פיתוח כלכלי.
מכסים מועדפים עבור ECOWAS ושותפות סחר אחרות
השתתפותה של סנגל במדינות מערב האוקיינוס השקט (WAEMU) וב- ECOWAS מאפשרת שיעורי מכסים מועדפים על סחורות המיובאות מאזורים אלה. במסגרת תוכנית הליברליזציה של הסחר של ECOWAS (ETLS), סחורות המיוצרות בתוך מדינות ECOWAS יכולות להיות מיובאות לעתים קרובות לסנגל בשיעורי מכסים מופחתים או ללא מכסים, מה שמסייע לעודד סחר פנים-אזורי.
פטורים עבור מוצרים תעשייתיים מסוימים
חלק מהמוצרים התעשייתיים, כגון מכונות לייצור, עשויים להיות פטורים ממכסים במסגרת הוראות ספציפיות שנועדו לעודד פיתוח תעשייתי בסנגל. פטורים אלה ניתנים בדרך כלל לעסקים מקומיים המעוניינים להשקיע בכושר ייצור.
עובדות על המדינה
- שם רשמי: רפובליקת סנגל
- בירה: דקר
- אוכלוסייה: כ -18 מיליון
- שפה רשמית: צרפתית
- מטבע: פרנק CFA מערב אפריקאי (XOF)
- מיקום: סנגל ממוקמת בנקודה המערבית ביותר של יבשת אפריקה, גובלת באוקיינוס האטלנטי ממערב, מאוריטניה מצפון וממזרח, וגינאה וגינאה ביסאו מדרום.
- הכנסה לנפש: כ -1,500 דולר
- 3 הערים הגדולות ביותר:
- דקר (בירה)
- טובה
- ת’יס
גיאוגרפיה, כלכלה ותעשיות עיקריות
גיאוגרפיה: סנגל ממוקמת בחוף המערבי של אפריקה, עם גיאוגרפיה מגוונת הכוללת סוואנה, יערות ומישורי חוף. המדינה גובלת באוקיינוס האטלנטי ממערב, כאשר נהרות גדולים כמו נהר סנגל מסמנים את גבולותיה הצפוניים והמזרחיים. האקלים הוא טרופי, עם עונת גשמים ממאי עד אוקטובר ועונה יבשה מנובמבר עד אפריל.
כלכלה: לסנגל אחת הכלכלות היציבות ביותר במערב אפריקה, עם שילוב של חקלאות, כרייה, שירותים וייצור. בעוד שהמדינה עדיין מסתמכת במידה רבה על חקלאות, במיוחד במגזרים כמו בוטנים, כותנה ודגים, שירותים, תיירות וכרייה הופכים חשובים יותר ויותר. כריית זהב והפקת פוספטים הם תורמים עיקריים לכלכלה, לצד מגזר נפט וגז מתפתח.
תעשיות עיקריות:
- חקלאות: גידולים עיקריים כוללים בוטנים, כותנה, אורז, תירס ודוחן.
- כרייה: בסנגל יש מרבצים משמעותיים של זהב, פוספטים וזירקון.
- דיג: למדינה היסטוריה ארוכה של דיג, הן לצריכה מקומית והן לייצוא.
- תיירות: עם המורשת התרבותית העשירה והיופי הטבעי שלה, לסנגל מגזר תיירות צומח, עם מבקרים נמשכים לדקר, לאי גורה ולפארקים לאומיים כמו ניאוקולו-קובה.
- ייצור: לסנגל מגזר ייצור צנוע, כאשר טקסטיל, עיבוד מזון וייצור מלט הם תחומי התמקדות מרכזיים.
מערכת המכס של סנגל משקפת את מטרותיה הכלכליות של המדינה לקדם תעשיות מקומיות, למשוך השקעות זרות ולשמור על סביבת סחר יציבה ותחרותית במסגרת הסכמים אזוריים כמו WAEMU ו- ECOWAS. באמצעות שיעורי מכסים ופטורים ממוקדים, הממשלה שואפת לאזן בין ההגנה על תעשיות מקומיות לבין הצורך באינטגרציה כלכלית וצמיחה באזור מערב אפריקה הרחב יותר.